ברצועת החוף המשתרעת מצידון הנמצאת כ- 40 ק"מ מצפון לראש הנקרה ועד לחיפה הנמצאת כ- 40 ק"מ מדרום לראש הנקרה, חי במשך אלפי שנים עם כנעני אשר נקרא בתנ"ך "צידונים" וידוע בעולם כ- "פיניקים" (החל מהמאה ה-  19 לפנה"ס ועד המאה ה- 9  לספירה).
למרות היותם כנענים היו בניהם לבין בני ישראל יחסי שלום וידידות ברוב התקופות: בימיהם של המלכים דוד, שלמה וצאצאיהם היו בריתות בין ממלכת צידון לבין ישראל. הם עזרו זה לזה לא רק במלחמות נגד פולשים חיצוניים אלא גם במסחר ובבניה, כמומחים של העולם העתיק בעבודות עץ ואבן הם סיפקו חומרי בניין ואומנים לבניית בית המקדש הראשון.
יחד עם התועלת הכלכלית הרבה והתרומה התרבותית שהביאו חדרו לארץ גם השפעות דתיות אליליות, המלכה איזבל רדפה את נביאי אלוהי ישראל ובתקופה זו הורעו היחסים עם הפיניקים.

במשך אלפי שנים הם היו יצרני הזכוכית של העולם העתיק. הם ייצרו אותה מן החול שבאזור זה... על שמם נקרא המפעל הישראלי המודרני לזכוכית שהיה פעם בחיפה "פיניציה" .
הם היו גם הספנים החשובים של מזרח הים התיכון ובוני ספינות עץ, עסקו בתעשיית עיבוד הבדים וצביעתם, תעשיית צורפות בזהב, אבני חן ושנהב.
תרומתם החשובה ביותר להיסטוריה הייתה "בהמצאת" בכתב האלפא – ביתי: כתב האותיות בו אנו משתמשים עד היום בשינויים קלים.

 התעשיות הקדומות באזור